"דמיינו שאין ארצות, וגם אין דת" שר ג'ון לנון, והציע חזון אוטופי לאנושות שבו כולנו מסתדרים. אולם עם כמה רחוק שהתמונה היפה שלנון תיאר נראית לנו, לפי אריאל מליק, היא עדיין יותר קרובה מרעיון אחר של "הברית הסולארית הבינלאומית", והוא הרעיון לחבר את כל העולם לרשת סולארית אחת. הקונספט הוא ליצור ברית בין מדינות העולם שיתקינו כולן מלאי גדול של פאנלים סולאריים, ואלו יהיו מחוברים ברשת אחת לכל מדינות העולם (אחת הבעיות עם פאנלים סולאריים, היא הקשיים באגירת האנרגיה הזאת להמשך, ולכן היא לרוב מנותבת מיידית לשימוש). עם זאת, גורס אריאל מליק, הבקיא מאוד בהשקעות אנרגיה, כי מדובר ברעיון מופרך: מדינות העולם לא יכולות להסכים אפילו על התחייבות רכה ולא מחייבת להפחתת גזי חממה, אז כיצד ניתן לרתום אותן לצעד שיהיו בו צדדים אפילו אלטרואיסטיים, שהרי אין דרך שהרשת תהיה שוויונית באמת? מעבר לכך, הטכנולוגיה לא קיימת, ולא ברור אם אי פעם תהיה.
